אריה שמרי

מתוך ויקיפדיה
אריה שמרי (1907 - 1978), משורר יידיש, עורך ומתרגם. את שמו המקורי עיברת מריבָּא
ל"שמרי", על שם קיבוץ עין שמר, שהיה בין מייסדיו.
אריה שמרי היה חניך תנועת הנוער השומר הצעיר, ועלה מפולין עם חבריו בשנת 1930. כעורך התבלטה עבודתו בעריכת האנתולוגיה של משוררי היידיש בישראל "שורשים", "ווארצלען", הוצאת "ישראל בוך". הוא ניהל את ההוצאה שנים רבות. אריה שמרי זכה על שירתו בפרס איציק מאנגר לשירת יידיש, לשנת 1976.
על שמו, "פרס אריה שמרי", ניתן פרס שנתי למשוררי יידיש בארץ.
הניח אחריו את מרים אשתו, ושלושה ילדים: אלישע, יוסי ולאאה ודוד לאורי ליס .


מספריו

ל"ו שירים על לייזר ציפרס, תרגם אברהם שלונסקי, ספרית פועלים, מרחביה, 1939.
בשער הימים, "און טויער פון טעג", ספרית פועלים, 1947.
באור החולין, "אין וואכיקן ליכט", ספרית פועלים, 1953.
כוכב בשדה, "א שטערן אין פעלד", הוצאת "די גאלדענע קייט", 1957.
ניצוצות התיקון, "די פונקען פון תיקון", הוצאת י"ל פרץ תל אביב, 1960.
פסיעות בגן-אדם, "טריט אין גן-אדם", ספרית פועלים 1965.
שיבולים בגורן, "געזאנגען אין שייער", ישראל בוך תל אביב.
גן אדם, מבחר מייצג משירתו, תירגמו יעקב בסר, שלמה טנאי, מרדכי אמיתי, משה בסוק, לייב אוליצקי ואחרים. ספרית פועלים 1980


"קצת מלח"
תרגם יעקב בסר

"השקט בא והוא הכל
הנה חוזר הים
הוא מותיר עם החוף קצת מלח על החול.
כמה עני-יפה, כמה צלול-נקי!

הכל שקט
כוכב מסתודד עם המצולה
והבטחתו כל כך גדולה.
כמה ענייה עכשיו האניה
על כל צלילי הנגינה החלולה.

זו השלווה – יפה מכל,
היא מותירה עם חוף קצת מלח על החול
ומוליכה הים בחזרה."